 |
קורנינג המציאה את הסיב האופטי ואת הזכוכית החסינה לסמארטפונים וסיפקה לחברת החשמל את הסיבים האופטיים בפיילוט לאספקת שירותי תקשורת. נשיא ומנכ"ל חטיבת מערכות הכבלים בחברה מספר על מקומה בשוק התקשורת העולמי
28.06.12 | 16:33 (פורסם לראשונה ב-The Marker ב- 28.6.2012)וידאו: "יום עשוי זכוכית"
קלארק קינלין, נשיא ומנכ"ל חטיבת מערכות הכבלים של קורנינג, מספר על המקום המרכזי שתופסת החברה בשוק הסיבים האופטיים העולמי: "אנחנו המצאנו את הסיב האופטי ב-1970, ומאז בכל מקום שבו יש סיבים אנחנו מנסים להיות נוכחים. זה מתחיל במרכזי DATA וממשיך עד לפרויקטי סיבים לאומיים. ההבנה שלנו היא שהסיבים ימשיכו להתקרב עוד ועוד ללקוח, ויכול להיות שבסוף הסיב יתחבר ישירות למחשב, אבל יחלפו עוד שנים רבות עד שזה יקרה. אנחנו היינו ספקי הסיבים לפרויקט ה-FTTH של ורייזון האמריקאית ובמיזמים בקנדה, בספרד, בפורטוגל ובאוסטרליה".
"ישנם מיזמי סיבים בכל העולם והמודלים העסקיים מגוונים", אומר קינלין. "יש שלושה מודלים עיקריים להשקעה בתשתית FTTH. יש מודל כמו של ורייזון, שבו כל הכסף פרטי, והחברה משקיעה כי היא מאמינה שתראה החזר השקעה על בסיס שירותים והגדלת הצריכה. בוויירזון, למשל, זה שירותי DATA וטלפון. המודל השני כולל השקעה פרטית עם סיוע ממשלתי כלשהו, ולבסוף יש את המודל של אוסטרליה ומיזם ה-National Broadband Network, שכולו בהשקעה ממשלתית, ובדרך כלל במקרה כזה המדינה היא ספקית של ספקים - במודל סיטוני".
המודל הישראלי נמצא איפשהו באמצע: מצד אחד יזם פרטי יחזיק בו 60%, אך מן הצד השני חברת החשמל מעמידה עבורו את התשתיות שלה, והיא גם תחזיק בו 40%. מבחינת המודל העסקי, מיזם הסיבים הישראלי עתיד להיות סיטוני בלבד, ורק חברות תקשורת יוכלו לרכוש ממנו גישה לבית הלקוח.
סרטון היוטיוב המפורסם שלכם - עד כמה הוא מציאותי? "הסרטון מציג חזון שבו מתחברים ארבעה דברים: FTTH כצינור הפצה מרכזי של פס רחב, שירותי ענן, מגוון מכשירים שמחוברים לרשת וחזון האלחוט. חלק מהמוצרים כבר מסחריים, חלק עדיין בשלב התכנון, וחלק כבר מוכנים אבל לא מסחריים, כי עוד לא ברור איך ולשם מה הם יאומצו. באחרונה הצגנו זכוכית תצוגה שנקראת Willow, שיש לה גמישות כמו לפלסטיק. חוץ מזה, החברה הספיקה להוציא סרטון שני בסדרה, וגם סרטון ארוך יותר, שמפרט מה מהטכנולוגיות מציאותי ומה לא".
מאדיסון לחלל ובחזרה
קורנינג נוסדה ב-1851 והיתה יצרנית הזכוכית לנורת החשמל של תומאס אדיסון. החברה המציאה ב-1915 את המותג פיירקס (Pyrex) לציוד זכוכיות למעבדות ולמטבח, שעמיד בטמפרטורות גבוהות. לאורך השנים, החברה יצרה זכוכיות לרכבי חלל אמריקאים, והיא גם זו שבנתה את המראה המרכזית בטלסקופ החלל האבל. וזו רשימה חלקית בלבד של הישגי החברה.
לקורנינג מחזור מכירות של 8-9 מיליארד דולר בשנה, והיא מעסיקה 26 אלף עובדים. לקהל הטכנולוגי החברה מוכרת בעיקר אולי בזכות המצאה ומותג אחר שלה - גורילה גלאס. קינלין מסביר: "מדובר בזכוכית של מכשירי האייפון של אפל, הגלקסי של סמסונג, הרייזר של מוטורולה, מכשירי HTC, ולמעשה 24 יצרני מכשירים סלולריים משתמשים בה. היא קלה מצד אחד וקשיחה מן הצד השני".
ההיסטוריה של הגורילה גלאס מעניינת: ב-2006, בעת פיתוח האייפון, גילה סטיב ג'ובס, לשעבר מנכ"ל אפל, שהמכשיר כל הזמן נשרט בכיס שלו בגלל צרור המפתחות. הוא פנה למנכ"ל קורנינג, ונדל ויקס, ושאל אם לחברה יש פתרון. ויקס השיב שהחברה פיתחה זכוכית חסינה כבר ב-1960, אך היא שימשה לתעשיית הרכב ולא פותחה מאז. בשתי החברות, אפל וקורנינג, הביעו ספקות לגבי יכולת החברה לעמוד במועדים ובכמויות שדרשה אפל, אך קורנינג עמדה במשימה וביוני 2007 הושק האייפון מצויד בזכוכית החסינה. מאז, הגורילה גלאס היא סוג של סטנדרט בתעשיית הסמארטפונים, ובאחרונה השיקה קורנינג גרסה שנייה של המוצר. בתחילת 2011 רכשה קורנינג את מובייל אקסס הישראלית ב-180 מיליון דולר (לפני כן הושקעו בה 66 מיליון דולר על ידי כמה קרנות). מובייל אקסס מייצרת אנטנות זעירות שמשפרות קליטה בתוך מבנים.
מדוע חברת זכוכית רוכשת חברת אנטנות? "זה באמת לא טריוויאלי שחברת סיבים תרכוש חברה אלחוטית, אבל האמת שהייתי רוצה שהכל יהיה אלחוטי, גם אם זה נראה כמו איום על קורנינג. טאבלט צורך כיום פי 2,000 בתעבורת הנתונים מאשר טלפון סלולרי פשוט. אנחנו מספקים סיבים וכבילה לאנטנות, ומוביל אקסס משלימה את הפתרון עם ציוד אלחוטי לתוך הבניין. רכשנו את החברה גם מכיוון שיש בה מומחי RF נהדרים, ומתוך הבנה שרשתות בתוך בניינים יצטרכו לשרת כמה ספקים - ואת זה מובייל אקסס יודעת לעשות".
לאן יוביל המוביל הדיגיטלי / אמיתי זיו
מאז נכנס משה כחלון לתפקיד שר התקשורת במארס 2009, הוא חולם על תשתית FTTH, שתקפיץ את תשתיות התקשורת בישראל דור אחד קדימה. זמן קצר לאחר מכן, חברת החשמל הציגה בפני השר רעיון, שלפיו היא "תמשוך" את תשתית הסיבים הקיימת שלה עד לבית הלקוח.
משם הדברים רצו מהר. ביוני 2010 הזמינה חברת החשמל עיתונאים לצפות בניסוי סיבים אופטיים עד לבית הלקוח, שנערך ב-150 בתי אב בקרית שמונה, והוצגה שם מהירות גלישה של 100 מגה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע ונאם, ואפילו נתן שם למיזם - "המוביל הדיגיטלי".
באוקטובר 2011 יצא מכרז המוביל הדיגיטלי לדרך. במסמכי המכרז נקבע כי חברת החשמל תבחר לה שותף-משקיע שיגיע ל-51% בעלות במיזם וכי במאי 2012 יתקיים השלב הסופי במכרז. אלא שכאן הדברים התחילו להתקלקל. ארבע קבוצות קנו את מסמכי המכרז, אך לאחר עיון בהם הגיעו למסקנה שהמכרז אינו כלכלי. מועד סיום המכרז נדחה שוב ושוב, ונעשה גם ניסיון לשפר את תנאיו, כך שהמשקיע הפרטי יגיע ל-60% בעלות. אך כפי שנחשף ב-TheMarker אתמול, שתי הקבוצות היחידות שנותרו במכרז מבהירות כעת כי אם לא ישתנו תנאיו, הן לא יגישו אליו הצעות. מנגד, באוצר טוענים כי המכרז כדאי וכלכלי, ולכן לא ישונה. ב-15 ביולי, הוא המועד האחרון להגשת ההצעות, נראה מי מהצדדים ינצח במשחק הפוקר הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה