ענקית הסיבים האופטיים שרוצה לקחת חלק במיזם של חברת החשמל

קורנינג המציאה את הסיב האופטי ואת הזכוכית החסינה לסמארטפונים וסיפקה לחברת החשמל את הסיבים האופטיים בפיילוט לאספקת שירותי תקשורת. נשיא ומנכ"ל חטיבת מערכות הכבלים בחברה מספר על מקומה בשוק התקשורת העולמי

28.06.12 | 16:33  אמיתי זיו (פורסם לראשונה ב-The Marker ב- 28.6.2012)

סרטון היוטיוב הפופולרי A Day Made of Glass ("יום עשוי זכוכית") מציג עולם עתידני קרוב, שבו חיינו הדיגיטליים יוקרנו על מסכי הזכוכית הקרובים לנו - החל מחלון החדר, דרך מראת המקלחת ועד משטח העבודה במטבח ושמשות המכונית. הסרטון צבר עד כה כ-20 מיליון צפיות וסרטון המשך פופולארי לא פחות, והוא קריאת כיוון ריאלית למדי לגבי עתיד העולם הטכנולוגי. מאחורי הסרטון הזה עומד התאגיד האמריקאי קורנינג (Corning). לחברה יש כמה נגיעות, ישירות ועקיפות, לשוק הטכנולוגיה המקומי - וכיום היא מתמודדת במכרז לאספקת הסיבים האופטיים למיזם הסיבים המתוכנן של חברת החשמל. למעשה, קורנינג היא זו שסיפקה את הסיבים בפיילוטים שכבר קיימה חברת החשמל באספקת שירותי תקשורת על בסיס סיב אופטי לבית הלקוח (FTTH).


וידאו: "יום עשוי זכוכית"




קלארק קינלין, נשיא ומנכ"ל חטיבת מערכות הכבלים של קורנינג, מספר על המקום המרכזי שתופסת החברה בשוק הסיבים האופטיים העולמי: "אנחנו המצאנו את הסיב האופטי ב-1970, ומאז בכל מקום שבו יש סיבים אנחנו מנסים להיות נוכחים. זה מתחיל במרכזי DATA וממשיך עד לפרויקטי סיבים לאומיים. ההבנה שלנו היא שהסיבים ימשיכו להתקרב עוד ועוד ללקוח, ויכול להיות שבסוף הסיב יתחבר ישירות למחשב, אבל יחלפו עוד שנים רבות עד שזה יקרה. אנחנו היינו ספקי הסיבים לפרויקט ה-FTTH של ורייזון האמריקאית ובמיזמים בקנדה, בספרד, בפורטוגל ובאוסטרליה".

"ישנם מיזמי סיבים בכל העולם והמודלים העסקיים מגוונים", אומר קינלין. "יש שלושה מודלים עיקריים להשקעה בתשתית FTTH. יש מודל כמו של ורייזון, שבו כל הכסף פרטי, והחברה משקיעה כי היא מאמינה שתראה החזר השקעה על בסיס שירותים והגדלת הצריכה. בוויירזון, למשל, זה שירותי DATA וטלפון. המודל השני כולל השקעה פרטית עם סיוע ממשלתי כלשהו, ולבסוף יש את המודל של אוסטרליה ומיזם ה-National Broadband Network, שכולו בהשקעה ממשלתית, ובדרך כלל במקרה כזה המדינה היא ספקית של ספקים - במודל סיטוני".
המודל הישראלי נמצא איפשהו באמצע: מצד אחד יזם פרטי יחזיק בו 60%, אך מן הצד השני חברת החשמל מעמידה עבורו את התשתיות שלה, והיא גם תחזיק בו 40%. מבחינת המודל העסקי, מיזם הסיבים הישראלי עתיד להיות סיטוני בלבד, ורק חברות תקשורת יוכלו לרכוש ממנו גישה לבית הלקוח.

סרטון היוטיוב המפורסם שלכם - עד כמה הוא מציאותי? "הסרטון מציג חזון שבו מתחברים ארבעה דברים: FTTH כצינור הפצה מרכזי של פס רחב, שירותי ענן, מגוון מכשירים שמחוברים לרשת וחזון האלחוט. חלק מהמוצרים כבר מסחריים, חלק עדיין בשלב התכנון, וחלק כבר מוכנים אבל לא מסחריים, כי עוד לא ברור איך ולשם מה הם יאומצו. באחרונה הצגנו זכוכית תצוגה שנקראת Willow, שיש לה גמישות כמו לפלסטיק. חוץ מזה, החברה הספיקה להוציא סרטון שני בסדרה, וגם סרטון ארוך יותר, שמפרט מה מהטכנולוגיות מציאותי ומה לא".

מאדיסון לחלל ובחזרה
קורנינג נוסדה ב-1851 והיתה יצרנית הזכוכית לנורת החשמל של תומאס אדיסון. החברה המציאה ב-1915 את המותג פיירקס (Pyrex) לציוד זכוכיות למעבדות ולמטבח, שעמיד בטמפרטורות גבוהות. לאורך השנים, החברה יצרה זכוכיות לרכבי חלל אמריקאים, והיא גם זו שבנתה את המראה המרכזית בטלסקופ החלל האבל. וזו רשימה חלקית בלבד של הישגי החברה.

לקורנינג מחזור מכירות של 8-9 מיליארד דולר בשנה, והיא מעסיקה 26 אלף עובדים. לקהל הטכנולוגי החברה מוכרת בעיקר אולי בזכות המצאה ומותג אחר שלה - גורילה גלאס. קינלין מסביר: "מדובר בזכוכית של מכשירי האייפון של אפל, הגלקסי של סמסונג, הרייזר של מוטורולה, מכשירי HTC, ולמעשה 24 יצרני מכשירים סלולריים משתמשים בה. היא קלה מצד אחד וקשיחה מן הצד השני".

ההיסטוריה של הגורילה גלאס מעניינת: ב-2006, בעת פיתוח האייפון, גילה סטיב ג'ובס, לשעבר מנכ"ל אפל, שהמכשיר כל הזמן נשרט בכיס שלו בגלל צרור המפתחות. הוא פנה למנכ"ל קורנינג, ונדל ויקס, ושאל אם לחברה יש פתרון. ויקס השיב שהחברה פיתחה זכוכית חסינה כבר ב-1960, אך היא שימשה לתעשיית הרכב ולא פותחה מאז. בשתי החברות, אפל וקורנינג, הביעו ספקות לגבי יכולת החברה לעמוד במועדים ובכמויות שדרשה אפל, אך קורנינג עמדה במשימה וביוני 2007 הושק האייפון מצויד בזכוכית החסינה. מאז, הגורילה גלאס היא סוג של סטנדרט בתעשיית הסמארטפונים, ובאחרונה השיקה קורנינג גרסה שנייה של המוצר. בתחילת 2011 רכשה קורנינג את מובייל אקסס הישראלית ב-180 מיליון דולר (לפני כן הושקעו בה 66 מיליון דולר על ידי כמה קרנות). מובייל אקסס מייצרת אנטנות זעירות שמשפרות קליטה בתוך מבנים.

מדוע חברת זכוכית רוכשת חברת אנטנות? "זה באמת לא טריוויאלי שחברת סיבים תרכוש חברה אלחוטית, אבל האמת שהייתי רוצה שהכל יהיה אלחוטי, גם אם זה נראה כמו איום על קורנינג. טאבלט צורך כיום פי 2,000 בתעבורת הנתונים מאשר טלפון סלולרי פשוט. אנחנו מספקים סיבים וכבילה לאנטנות, ומוביל אקסס משלימה את הפתרון עם ציוד אלחוטי לתוך הבניין. רכשנו את החברה גם מכיוון שיש בה מומחי RF נהדרים, ומתוך הבנה שרשתות בתוך בניינים יצטרכו לשרת כמה ספקים - ואת זה מובייל אקסס יודעת לעשות".

---

לאן יוביל המוביל הדיגיטלי / אמיתי זיו

מאז נכנס משה כחלון לתפקיד שר התקשורת במארס 2009, הוא חולם על תשתית FTTH, שתקפיץ את תשתיות התקשורת בישראל דור אחד קדימה. זמן קצר לאחר מכן, חברת החשמל הציגה בפני השר רעיון, שלפיו היא "תמשוך" את תשתית הסיבים הקיימת שלה עד לבית הלקוח.

משם הדברים רצו מהר. ביוני 2010 הזמינה חברת החשמל עיתונאים לצפות בניסוי סיבים אופטיים עד לבית הלקוח, שנערך ב-150 בתי אב בקרית שמונה, והוצגה שם מהירות גלישה של 100 מגה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע ונאם, ואפילו נתן שם למיזם - "המוביל הדיגיטלי".

באוקטובר 2011 יצא מכרז המוביל הדיגיטלי לדרך. במסמכי המכרז נקבע כי חברת החשמל תבחר לה שותף-משקיע שיגיע ל-51% בעלות במיזם וכי במאי 2012 יתקיים השלב הסופי במכרז. אלא שכאן הדברים התחילו להתקלקל. ארבע קבוצות קנו את מסמכי המכרז, אך לאחר עיון בהם הגיעו למסקנה שהמכרז אינו כלכלי. מועד סיום המכרז נדחה שוב ושוב, ונעשה גם ניסיון לשפר את תנאיו, כך שהמשקיע הפרטי יגיע ל-60% בעלות. אך כפי שנחשף ב-TheMarker אתמול, שתי הקבוצות היחידות שנותרו במכרז מבהירות כעת כי אם לא ישתנו תנאיו, הן לא יגישו אליו הצעות. מנגד, באוצר טוענים כי המכרז כדאי וכלכלי, ולכן לא ישונה. ב-15 ביולי, הוא המועד האחרון להגשת ההצעות, נראה מי מהצדדים ינצח במשחק הפוקר הזה.

---

יפתח רון-טל: "סלקום ופרטנר רוצות לשרוד? שיחתמו איתנו"

	סגור חלון
רגע לפני שהמכרז על מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל יוצא לדרך, מצהיר יפתח רון-טל כי החברה תעשה הכול כדי שייצא לפועל ■ "המיזם יותר מדי חשוב למדינה ולכן הוא יקום. גם ראש הממשלה ושר התקשורת רואים את זה" גד פרץ (פורסם לראשונה בגלובס, 28.6.2012) המיזם לפריסת סיבים אופטיים על גבי תשתיות חברת החשמל הוא אולי המיזם הכי חשוב בשוק התקשורת. אי אפשר להפריז בחשיבותו משום שאם יקרום עור וגידים, כל תשתיות התקשורת במדינת ישראל יקפצו מדרגה. רגע לפני המכרז שבו תוכרע זהותו של המשקיע במיזם, מתפנה יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, להסביר בראיון מיוחד ל"גלובס" עד כמה החברה רוצה את המיזם, כך שהיא אפילו מוכנה להקריב חלק מרווחיה העתידיים בו על מנת שיתממש. "הפרויקט ייצור מהפכה בתחום התקשורת עבור מדינת ישראל. כל תחום לאומי שאתה נוגע בו, לפרויקט הזה תהיה עליו השפעה. אבל לפני הכול, לפי דעתי זה פרויקט חברתי וגם ראש הממשלה ושר התקשורת רואים את זה ככה". - לגבי המדינה אנחנו מבינים, אבל מה לגבי חברת החשמל? "מבחינתי, מדובר בפרויקט בעל חשיבות עליונה לחברת החשמל. זו פעם ראשונה שחברת החשמל מתמודדת באמת במהלך עסקי בשוק תחרותי, תוך שהיא אמורה לנצל את יתרונותיה ולהתאים את עצמה לעולם הזה. המהפכה של שר התקשורת כחלון לא מסכנת את הפרויקט הזה, להיפך, הוא משתלב בה, בטח בכל מה שקשור לשוק הסיטונאי שאני מאוד מאמין בו". - המשקיעים חוששים מהשוק הסיטונאי שבו ייפתחו תשתיות בזק ו-HOT לשימוש מתחרים. זה יתחרה ישירות במיזם. "אני מאמין שלפרויקט הזה יהיו הרבה יותר יתרונות מאשר חסרונות". - למה? "כי אנחנו נוכל לנצל תשתיות של גופים אחרים קיימים, בעיקר במקטע האחרון לבית הלקוח. אנחנו מקווים שלא יטרפדו לנו את זה ויאפשרו לנו להשתמש בתשתיות של בזק ו-HOT. אנחנו נאבק על זה, אם שוק תחרותי אז עד הסוף". "יימצא פתרון לבעיית המימון" "חברת החשמל", אומר רון-טל, "הולכת להתנסות בתוכנית ראשונה מסוגה בתוך עולם תחרותי, שבו אם היא לא תפעל תחרותית, היא לא תהיה. למה אני אומר שזה כל כך חשוב לנו? לא בגלל זה, זה לא עיקר הביזנס שלנו. אני אומר את זה בגלל שכך נוכל ללמוד איך להיכנס לעולם תחרותי, באמצעות הרפורמה שבה בכל מקטע ייצור הולכת להיות תחרות. לא תשמע אותי אומר: 'טוב אם זה לא ילך, זה לא ילך'. אין מצב שזה לא ילך. זה יותר מדי חשוב לנו כדי שזה לא ילך". - אבל יש ספקות לגבי הקבוצות המתמודדות. לא ברור מי יגיש הצעה ומי לא. "כרגע יש שלוש קבוצות - ויה אירופה, קבוצת בלינקוב ובאטם. אלביט פרשה מסיבותיה שלה. אני מאוד אופטימי שיהיה לנו זוכה, ויש גם סיכויים גבוהים לכך שייעשו שיתופי פעולה בין הקבוצות. תזכור שבהיבט הפורמלי אנחנו צריכים רק שותף אחד, לא שלושה או חמישה, בסוף צריכים רק אחד טוב". - סדרת ההקלות האחרונה שהממשלה נתנה - בלוחות הזמנים של הפריסה, בגמישות הגיאוגרפית - היא האחרונה או שיהיה סיבוב נוסף ? "קודם כל, אי-אפשר להגדיר את ההקלות כמשהו שהממשלה נתנה. חברת החשמל הובילה את המהלך, תוך שיתוף פעולה עם הממשלה וועדת הבחירה. לא רק שאנחנו תמכנו, חלק מהרעיונות הם פרי היוצר שלנו. אנחנו רוצים לשמור על הפרויקט הזה כאטרקטיבי, אז כשהבנו שנכון לשפר את האטרקטיביות, שיפרנו את האטרקטיביות". - מה לגבי בעיית המימון למשקיעים, בין היתר בגלל החובות הגדולים של חברת החשמל והנושא של הלווה הבודד. מה קורה עם זה? "הנושא מוכר והוא בטיפול מול משרדי הממשלה. אני משוכנע שיימצא בקרוב פתרון". משוכנע שיימצא פתרון. יפתח רון-טל  (צילום: יוסי וייס, חברת החשמל לישראל) להתרכז בתשתית - מה גרם לך להסכים לירידה באחזקות מ-49% ל-40%? הרי התנגדת לכך. "הגעתי למסקנה שאין הבדל בפרויקט בין אחזקות של 49% ל-40%. אסטרטגית, גובה האחזקות זה לא הדבר שהכי חשוב לחברת החשמל. המבחן הוא היכולת שלנו להביא את הפרויקט הזה לידי מיצוי, תוך שיתוף פעולה או התבססות גם על נכסים וגם על יכולות שיש לנו. זו החוכמה הגדולה. אם היו לוקחים מאתנו את זה - לא היה פרויקט, ואת זה אף אחד לא מתכוון לקחת מאתנו". "בסוף כשאתה מסתכל על ביזנס, אתה מסתכל איפה היתרונות שלך ואיך אתה יכול למקסם אותם כדי לייצר ערך. זה פחות או יותר המפתח העסקי. היתרון הגדול של חברת החשמל שאותו היא צריכה למקסם, זה לא היתרון בלהיות ספק אינטרנט, ממש לא. היתרון הגדול שלה זה בתחום התשתית, לכן היא צריכה להתרכז בביזנס של תשתית. גם אם היו מאפשרים לי להיות ISP, לא הייתי רוצה להיות, לפחות לא בקדנציה שלי. החוכמה של חברת החשמל כחברת תשתית היא ליצור את שיתופי הפעולה העסקיים המתאימים. חברות התקשורת לעניות דעתי, מעכלות עדיין את המהפכה שנכפתה עליהם על ידי שר התקשורת. אם הן רוצות לשרוד, הן חייבות להחליף את הביזנס שלהן לפעילויות נוספות". - אתה מתכוון לפרטנר וסלקום שיצטרכו להיכנס לשוק הקווי, לטלוויזיה? "הן יצטרכו שירותים נוספים, תכנים נוספים. לדעתי הן כבר קיבלו את ההחלטה הזאת. מרגע שהן יתחילו לפעול, חברת תשתית בעיני היא היחידה שבאמת תוכל לתת להן תשובה טכנולוגית מלאה". "עם כל ההערכה והכבוד", מוסיף רון-טל, "בזק יכולים לעשות עכשיו פרסומות, מהלכים פרסומיים וקידום מכירות, מפה ועד אמריקה. אין להם תשתית סיבים אופטיים, והם לא יכולים להגיע לתשתית של סיבים אופטיים שמתוכננת בחברת התקשורת שלנו (בזק סירבה להגיב לדברים, ג.פ). לגבי HOT, היא לא תרצה לפתח תשתית וגם אין סיבה שתעשה זאת כי יש לה תשתית מוכנה. אם סלקום ופרטנר רוצות לשרוד, הן הראשונות שצריכות לחתום אתנו והן גם מוכנות לחתום בעוד אני מדבר אתך. אם היה לי אישור, כבר אתמול הייתה נחתמת עיסקה, גם עם סלקום וגם עם פרטנר, לחיבור כל תחנות הבסיס והאנטנות ל-15 שנה בהיקפים של מיליארדים". - היית רוצה לראות אותן שותפות במיזם? "כן. האמת שזה אחד הנושאים שאני עוד מקווה שיקרו. אני חושב שאם נצליח במסגרת הקונסורציום, במסגרת החברה החדשה שיהיו בה גם אחזקות לחברות התקשורת בהיקף קטן, זה יהיה נכון מאוד. זה ייתן יציבות גדולה לפרויקט הזה. זה לא משבש כהוא זה את החזון של מיזם התקשורת". "העובדים התחייבו שלא לפגוע במיזם" - אתם מגיעים לדד ליין ופתאום אין מתמודדים. יש מצב שתרצו לעשות את המיזם הזה לבד? "אני באופן אישי, וגם החברה, נחושים ומאמינים שב-15 ביולי יהיה משקיע. אם חס וחלילה לא יהיה שותף, נמצא את הפתרונות המתאימים. פרויקט יהיה, הוא חשוב מדי שהוא לא יהיה. זה ה'סטייט אוף מיינד' שלי, וזו גם נקודת העבודה. חד וחלק. אין מה לדבר עכשיו על מה יקרה אם לא יהיו הצעות, כי זה גם לא נכון. אני באמת מאמין שיהיה שותף". - קשה להיות שותפים שלכם? "כן, אבל יש גם יתרונות". - ננסה להיכנס לנעליו של המשקיע שקצת חושש לעבוד עם חברת החשמל כי הוא רוצה לסגור משהו עם ההנהלה, אבל לעובדים יש את האג'נדה שלהם. "בסך הכול העובדים מתנהגים מאוד באחריות בכל מה שקשור למיזם התקשורת. ארגון העובדים רואה במיזם הזה מנוף לחיזוקה של החברה בבחינת שאם החברה מתחזקת - גם העובדים מתחזקים. בעניין הזה אני חושב שיש אחדות מאוד גדולה מצדם. אנחנו נשב ונסכם איתם בדיוק את מערכת יחסי העבודה בכל מה שקשור לכך. ככלל, יש התחייבות של העובדים שהם לא יפגעו במיזם". - ומה לגבי העלויות? הרי עלויות העובדים שיידרשו לפרויקט הן גבוהות מאוד. "נכון, ניתן לאתר בשוק עלויות יותר נמוכות, אבל מצד שני, אתה לא יכול לקחת איזשהו גוף שהוא מחובר אחד לשני ולהשתמש רק בחלק ממנו. בכל מה שקשור לנכסים שחברת החשמל מביאה, שבחלקם הם מאוד אטרקטיביים, הכי אטרקטיבי זה הנכסים הפיזיים. העלויות של העובדים שלנו, שהן יותר גבוהות, זה חיסרון שאנחנו מתמודדים אתו. אבל אם נסתכל על ההתפתחות של הפרויקט בשנה האחרונה, אז כן הצלחנו להוריד עלויות, לדעתי באופן חסר תקדים ובתיאום עם העובדים. צריך לזכור גם שבכל מה שקשור לקווים עיליים על עמודי חשמל, עובדי חברת החשמל הם היחידים שמורשים מסיבות של בטיחות לטפס על עמודים. אין כאן תחרות עם גורם אחר". - עדיין זה מרכיב רציני בהחלטה האם להתמודד. אפשר להבין את המשקיעים שחוששים. "אתה מביא את חברת החשמל על יתרונותיה ומגבלותיה, והיתרונות הרבה יותר גדולים מאשר החסרונות. אמרתי לצביקה (חרפק, יו"ר ועדת המכרזים וסמנכ"ל לוגיסטיקה בחברה, ג.פ.): 'אתה מוריד את העלויות, ואם אתה לא מצליח - הסיכון נשאר כאן'. זאת אומרת שגידרנו את הסיכון של המשקיעים. אם לא נצליח להוריד עלויות - נפסיד. לא נפיל את זה על המשקיע". גורל המיזם יוכרע בקרוב  בעוד 18 יום, ב-15 ביולי, יוכרע (באופן זמני) גורלו של מיזם התקשורת של חברת החשמל. אז יוגשו ההצעות של המתמודדים ותוכרע זהותו של המשקיע שיקים יחד עם החברה את המיזם. כפי שנחשף ב"גלובס", שלוש קבוצות כשירות להגיש הצעה: קבוצת רם בלינקוב, ויה אירופה ובאטם. קבוצת בלינקוב רשומה אמנם כמתמודדת, אבל ככל הנראה היא לא תגיש הצעה. שתי הקבוצות הנותרות, ויה אירופה ובאטם, צפויות לפי ההערכות להתמודד במשותף. כרגע מסתמן שויה אירופה היא היחידה שמתכוונת להגיש הצעה, ולפי הערכות שחקנים מקומיים נוספים יחברו אליה בהמשך, שכן העדפתה היא להתמודד עם שותף מקומי. מי שמלווה אותה ומייעצת לה היא חברת סיסקו, ועו"ד עופר לוי מייצג אותה. הזוכה במכרז יחזיק 60% מהמניות, ויהיה עליו לפרוס סיבים אופטיים בכל הארץ במסגרת לוחות זמנים קבועים. שליש מהפריסה תהיה קרקעית, במקומות שחברת החשמל לא מגיעה אליהם, והיתר תהיה פריסה עילית, על גבי קווי המתח של חברת החשמל. חברת החשמל תהיה הקבלן המבצע של הפרויקט.